תביעת רשלנות רפואית בגין אי גילוי תסמונת האיקס השביר

סיכום חלק ב בהרצאתו של עו"ד אורי דלאל*, ממשרד עורכי דין ניצן מרום ושות' . ההרצאה התקיימה במסגרת יום העיון לתסמונת האיקס השביר בתאריך 10/1/13

מדריך זה** מיועד לספק מידע ראשוני והכוונה להורים לילדים עם X שביר המעוניינים לברר זכאותם לפיצויים כספיים עקב קיומה של עילת תביעה אפשרית בגין רשלנות רפואית.

נקדים תחילה ברקע כללי אודות המחלה, ובהמשך נדון במקרים בהם תיתכן עילת תביעה בגין רשלנות רפואית במעקב ההריון.

רקע כללי: 
תסמונת האיקס השביר (Fragile X syndrome) הינה הסיבה השכיחה ביותר  לפיגור שכלי המועבר בתורשה והסיבה השנייה בשכיחותה לפיגור באוכלוסיה אחרי טריזומיה  21 – תסמונת דאון . תסמונת X שביר שכיחה מאוד בכל העדות, ועל כן מומלץ לכל אישה הרה לבצע בדיקת נשאות לאיקס שביר לפני ו/או במהלך ההריון. תסמונת האיקס השביר עשויה לבוא לידי ביטוי, בין היתר, בפיגור שכלי בדרגות שונות, הפרעות תקשורת על הרצף האוטיסטי, קשיים שפתיים,  והפרעות בתחומים התנהגותיים, קוגניטיביים ניורו-התפתחותיים (כגון: הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות, אפילפסיה וכו') ורגשיים (חרדות וכו'). ניתן לאתר את תסמונת האיקס השביר בבדיקת  דנ"א ספציפית. בבדיקה ז ומבצעים אנליזה של הדנ"א בגן המקודד של  FMR1 . את הבדיקה הזו החלו לבצע מ- 1992 לערך (תחילה רק למשפחות בהן היתה ידועה התסמונת או היו גורמי סיכון ובהמשך לכלל הנשים גם ללא כל גורם סיכון) ומהימנותה גבוהה מאוד. המבדק מתבצע באמצעות דגימת דם הנשלחת למעבדה. יתרונה הבולט של בדיקה זו מלבד מהימנותה הרבה הנה באיתור נשאים העשויים להעביר את המוטציה מלאה (המחלה על כל תסמיניה) לילדיהם. ניתן לבצע את הבדיקה לפני ההיריון או במהלך ההיריון. כאשר ידוע כי האם נשאית לתסמונת האיקס השביר (בין 55-200 חזרות) ניתן לבצע אבחון טרום הריוני (PGD) או אבחון טרום לידתי באמצעות בדיקות סיסי שלייה או מי שפיר. במקרים שבהם נולד ילד עם תסמונת האיקס השביר מבלי שנמסר להורים במהלך ההריון כי קיים סיכון לכך, ייתכן וקיימת עילת תביעה בגין רשלנות רפואית. נציין מספר דוגמאות: 

• אי המלצה לביצוע בדיקת נשאות לאיקס שביר חרף קיומם של גורמי סיכון ספציפים, כגון: סיפור משפחתי של תסמונת איקס שביר או פיגור שכלי (למשל אצל אח של האישה או דוד שלה וכו'), עיכוב התפתחותי או ליקויי למידה מסיבה לא ידועה, אוטיזם, אישה עם היסטוריה משפחתית של הפסקת ווסת טרם זמנה וכו'.  במצבים אלה עשויה לקום חובה להפנות את בנה"ז לייעוץ גנטי ולביצוע בדיקת האיקס השביר.
• לאור שכיחות מחלת איקס שביר וחומרתה בכל בעדות, מומלץ מזה שנים לכל אישה הרה לבצע בדיקת סקר לאיתור נשאות למחלה גם ללא שום אינדקציה ספציפית (כלומר ללא כל סיכון). לכל הפחות, יש ליידע את בני הזוג כי ניתן לבצע בדיקות סקר למחלות גנטיות חמורות ובהן תסמונת האיקס השביר. לכן במידה ולא הוצע לאישה לעבור את הבדיקה ו/או לא יידעו אותה בדבר קיומה וכתוצאה מכך אותה אישה לא ידעה כי היא נשאית של איקס שביר ובהתאם נמנע ממנה לברר האם עוברה חולה במחלה אם לאו, ייתכן וקיימת עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
• יצוין, כי בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל תביעה של הורים לילדה עם תסמונת האיקס השביר בטענה כי היה על הרופא ועל קופת החולים ליידע את ההורים על האפשרות לבצע בדיקת סקר לנשאות לאיקס שביר ומשלא עשו כן הם מנעו מההורים את האפשרות לגלות שביתם חולה במחלה ואת האפשרות להפסיק את ההריון. על פסק דין זה הוגש ערעור אשר תלוי ועומד בבית המשפט העליון.
• אי הפנייה לייעוץ גנטי מסודר או אי אספקת מלוא ההסברים הנדרשים, לרבות לגבי מידת הסיכון, חומרת המחלה, ההסתברות ועוד.
• אי הפנייה לבדיקת סיסיי שלייה או מי שפיר במקרים בהם יש סיכון כי העובר עלול להיות חולה באיקס שביר ו/או אי יידוע בדבר האפשרות לבצע אבחון טרום הריוני (PGD).
• רשלנות בביצוע בדיקת נשאות לאיקס שביר ו/או בפיענוח בדיקת המעבדה (למשל שימוש בגישות לא נכונות או אי הקפדה על אמצי זהירות ובטיחות) ו/או במסירת תוצאותיהן להורים.
• רשלנות בביצוע בדיקות סיסי שלייה או מי שפיר ובפיענוח שלהן (מקרים בהם נולד ילד עם איקס שביר למרות שבבדיקות במהלך ההריון נתקבלה תשובה לפיה העובר אינו חולה).
• עילה אפשרית – אי יידוע אישה בהריון כי נוכח היות נשאית, קיים סיכון מוגבר לכשל שחלתי מוקדם, ויידועה כי עליה לתכנן את הריונותיה הבאים בהתאם. כך למשל, במידה ולא נמסרה האינפורמציה הזו לאישה הרה, ובהתאם, בני הזוג לא "מיהרו" להביא ילדים נוספים לעולם, אולם, בשלב מאוחר יותר כאשר רצו להביא ילד לעולם כבר לא יכלו, ייתכן, וקיימת עילת תביעה בגין רשלנות רפואית .

כיצד מוכיחים תביעת רשלנות רפואית עקב לידת ילד עם תסמונת האיקס השביר ? 
בהתאם לדין, יש לתמוך כל טענה שעניינה ברפואה בחוות דעת רפואית ערוכה כדין. לפיכך, לרוב יש להסתייע בחוות דעת של מומחה בתחום הגניקולוגיה או גנטיקה לביסוס רשלנות הצוות הרפואי ובחוות דעת נוספת לקביעת אחוזי הנכות והצרכים המיוחדים והשיקומיים להם יזדקקו היילוד ובני משפחתו עד לאריכות ימי חייו. בתביעות אלה המכונות גם "הולדה בעוולה" יש להוכיח כי עקב רשלנות הצוות הרפואי נמנעה מההורים האפשרות לגלות את העובדה כי הילד חולה באיקס שביר ובהתאם נמנעה מהם האפשרות לבצע הפסקת הריון. התביעה מוגשת על ידי ההורים (ליילוד עצמו אין עילת תביעה) לפיצוי בגין כל הוצאותיהם המיוחדות שהוציאו ויוציאו, עוגמת הנפש שנגרמה להם ועוד.

סכום הפיצויים 
סכום הפיצויים במקרים שבהם נולד ילד עם תסמונת האיקס השביר תלוי במידה רבה במידת המוגבלות (אחוזי הנכות שנקבעו) והפגיעה התפקודית של הילד וצרכיו המיוחדים. יש לזכור כי הפיצוי הכספי בתביעות אלה אינו בבחינת מתן פרס והוא לא יוכל כמובן להחזיר את הגלגל לאחור, אך הוא יוכל לאפשר למשפחה להמשיך את התהליך המורכב של שיקום הילד תוך אבטחת מלוא צרכיו המיוחדים עד לאריכות ימי חייו ותוך מתן איכות חיים ועצמאות מירבית לילד ומשפחתו.
במקרים שבהם נגרמה פגיעה תפקודית משמעותית (חוסר יכולת להשתלב בשוק העבודה, צורך בעזרת הזולת ובהשגחה ועוד) סכום הפיצויים עשוי להגיע למיליוני ש"ח, ובמקרים החמורים אף מעל ל-10 מליון ש"ח.

התיישנות – עד מתי ניתן להגיש את התביעות הללו ? 
עד לאחרונה, תביעות אלה היו מוגשות ע"י היילוד עצמו, ולפיכך, ניתן היה להגישם עד הגיעו של הילד לגיל 25 (7 שנים מיום שבגר). לאחרונה, קבע בית המשפט העליון כי ליילוד אין יותר עילת תביעה, ורק הוריו יכולים להגיש תביעה, ולפיכך, לכאורה, התקצרה תקופת ההתיישנות ל-7 שנים מהיום שבו עמדה להורים עילת תביעה. אין היום פסיקה ברורה של בית המשפט העליון באשר למועד תקופת ההתיישנות, וגם אם ישנם טעמים כבדי משקל המצדיקים הגשת תביעות בהן לכאורה חלפו 7 שנים מהיום שבו נודע להורים כי יש להם ילד עם איקס שביר, מומלץ לא לקחת סיכון ולהזדרז בפנייה לבירור המקרה בדחיפות.

שכר טרחת עו"ד 
לרוב, עורכי הדין אינם גובים שכר טרחה מראש או בגין פתיחת התיק, וכך גם פועל משרדנו. שכר הטרחה נקבע באחוזים מהצלחה – כלומר רק במידה ומתקבל פיצוי שכר הטרחה ישולם לעורך דין בהתאם לאחוזים אשר נקבעו מראש. משרדנו בעל ניסיון רב בניהול תביעות רשלנות רפואית בהריון ובלידה. אנו מייצגים מספר משפחות לילדים עם תסמונת האיקס השביר בתביעות רשלנות רפואית מורכבות. ייעוץ ראשוני ניתן ללא עלות או התחייבות.

* עו"ד אורי דלאל- משרד עורכי דין ניצן מרום ושות' – 054-4485312 – rashlanut1@gmail.com
**מדריך זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו נועד להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני.